בספר זה מובאות תובנות בהירות להתמודד עם מצבים מורכבים, משולבות בחוויות אישיות שמרגישות אותנטיות וקרובות ללב. הוא מנרמל תחושות שכולנו מכירים, ומעניק נקודות מבט חדשות שתמיד כדאי לחזור אליהן.

ערן היקר, רציתי לשתף אותך שאני לא נוהגת לקרוא הרבה, אבל הספר שלך פשוט זרם לי. הוא קליל, מדויק ומעניין מאוד. כבר המלצתי עליו בחום לכמה חברים, ובטוחה שעוד אמשיך להמליץ.

כשמגיע אליי ספר חדש, מתעוררת בי תמיד סקרנות קטנה לא רק כלפי התוכן, אלא כלפי האדם שכתב אותו. מי הוא, מה הניע אותו לשבת ולכתוב, איזה צורך, חוויה או שאלה ביקשו לקבל מילים. כבר כשפתחתי את הספר, עוד לפני הקריאה עצמה, המתינה לי הפתעה קטנה- פתק אישי, צנוע, בכתב ידו של ערן. משהו באופן שבו הוא פנה, פשוט וישיר, כבר סיפר לי לא מעט על הלב והנדיבות שמאחורי המילים. זה היה רגע קטן של חיבור, כזה שגרם לי לחייך עוד לפני שהתחלתי לקרוא, והחיוך הזה המשיך ללוות אותי גם בהמשך. בספר המחבר מזמין אותנו, הקוראים, להציץ אל תוך מסע אישי של תובנות, כאלה שנאספו מתוך התמודדויות חיים ממשיות, רגעים של חיפוש, בלבול, הבנה והתבהרות. לא מדובר ברעיונות תיאורטיים בלבד, אלא במחשבות שנולדו מתוך החיים עצמם, ולכן הן גם מעוררות מחשבה. מבנה הספר נעים ומזמין במיוחד- בעמוד השמאלי מופיע "הפתק"- התובנה, הרעיון או המסר שערן מבקש להניח, כמו פתק קטן על מקרר החיים. בעמוד הימני נפרש הרקע- סיפור אישי, זכרון, או רגע התמודדות שממנו צמחה אותה תובנה. השילוב הזה בין החוויה לבין המשמעות מאפשר קריאה שיש בה גם מחשבה וגם נקודות של התבוננות. אני אוהבת ספרים מהסוג הזה שיש בהם חופש מיוחד- אפשר לפתוח בכל עמוד, בכל רגע, ולפגוש שם משהו רלוונטי. אין צורך לקרוא ברצף או “להספיק”. להפך, יש ערך דווקא בקריאה איטית, במנות קטנות, שמאפשרות לעצור, לחשוב, ואולי גם לקחת משהו פנימה. לעיתים מצאתי את עצמי מתחברת למה שנכתב, לעיתים חולקת, ולעיתים פשוט נשארת עם שאלה פתוחה. וזה בעיניי חלק מהיופי. אמנם בכל "פתק" יש עצה וגם תובנה, אך הספר מזמין גם למחשבה, לדיאלוג פנימי, ואולי גם לבחינה מחודשת של הדרך האישית שלנו. תודה ערן על הכנות, על השיתוף, ועל הנכונות להניח בפני הקוראים גם רגעים פגיעים יותר מתוך המסע שלך. בתוך הפתקים הקטנים האלה יש לא מעט נדיבות, כזו שנשארת עם הקורא גם אחרי שסוגרים את הספר.